מהו נרטיב, ומדוע הוא אמצעי כל כך יעיל לניתוח סיטואציות ולשדרוג יכולות הניהול בארגון?
הנה ריענון זיכרון קצר מימים עברו, למי שקרא את פיטר-פן, וגם למי שלא: אגדות הילדות וסיפורי המשל יוצרים עניין רב אצל ילדים. יתרונם הנלווה הוא באפשרם מבט שונה ומפוכח על מהלכים, תהליכים, דרכי תקשורת והתנהלות של טיפוסים שונים בעולמנו. הם מספקים לקחים ונקודות למחשבה שניתן להשליך מהדמיון למציאות. ככל שילדים מתבגרים די נזנח לו אלמנט הסיפור הנפוץ כל כך וחוצה התרבויות, עד שכמבוגרים שוקעים להם אנשים בטרדות היום-יום של העולם האמיתי. הסיפור נשאר נחלת דור הילדים החדש.
הנרטיב הוא בעצם אומנות הסיפור. ברמה הבסיסית, טכניקת הסיפור, היא טכניקה הנדרשת רבות בניהול ובעולם העסקים. היא מתרגלת את התקשורת ברמה הוויזואלית והוורבאלית. העמידה מול אנשים, גיוס שפת הגוף כסיוע למלל לשם העברת המסר, אינטונציה (הנגנה) ושטף הדיבור, בחירת המילים, תמהיל של אלמנטים שונים והמינון הנכון שלהם: המהות – המוטיב המרכזי, הומור, הסברים, דוגמאות, דימויים ומטאפורות ועוד. כל אלה הם כלים חשובים בתקשורת בינאישית, בהעברת מסרים, בגיוס העובדים למטרות הארגון, בניהול משברים, בהתמודדות עם התנגדויות, ובכישורי ניהול רבים אחרים.
מלבד תרגול פעולת הסיפור, קיימת התועלת שביצירת התכנים הסיפוריים. הנרטיב מאפשר מבט חיצוני על הדברים. זה מפחית את המעורבות האישית. שכן יש בנו עכבות מובנות ומידה של אנטגוניזם בלתי מודע, לנתח התנהלות, בעיקר מוטעית, של עצמינו. זהו כלי ששופך אור אחר, היוצר עניין וגירוי לדון בדברים, תוך הסרת אותן עכבות. בשלב מתקדם יותר, ניתן להתייחס לסיטואציות אמיתיות. כאלה שקרו, וכאלה שעשויות לקרות, וזו ההזדמנות לשפר מוכנות ולקדם את פניהן בצורה מושכלת יותר. הנרטיב מאפשר דיון שונה מהמקובל, מעיר מרכיבים רדומים, רגשיים, שבדיון “הקונבציונאלי”, השכלתני, אנו מדחיקים. שימוש בסימולציות, אם מהשטח ואם מטאפוריות, הוא אמצעי איכותי ביותר לניתוח ולייעול של התנהלות אנושית.
כדוגמה להדגשה של ערך מתוך נרטיב, ניתן להשתמש בסיפור של שני ישראלים, בתחילת שנות החמישים, שהחליטו לייצר קפה נמס. הרעיון והטכניקה היו חדשים יחסית בעולם כולו. לכאורה לא היה קהל יעד בארץ. אנשים היו טרודים בקליטה, בהקמת מדינה, בצנע כלכלי, בביטחון לאומי רעוע. ואם כבר קפה – אז שחור! אבל השניים היו נחושים. והשאר היסטוריה. ההיסטוריה של קפה נמס עלית. מובן שסיפור כזה בסדנא יציג את היסודות הדרמטיים לצד ההיבטים העסקיים. כמו הגיית הרעיון, פיתוח, ניהול עסקי, שיווק ועוד. בין היתר ניתן להנגיש פה למתרגלים שני ערכים עיקריים: זהות (של הוגי הרעיון, כמו גם של המותג, שהפך להיות כמעט אבן דרך בתולדות המדינה), וחזון.