הדרכה בארגונים

מיצוי פוטנציאל אנושי אינו עניין של מה בכך. נתייחס רגע להיבט הפיסי, המוחשי יותר: אם ניקח ספורטאי על ונתחקה אחר אורח חייו, נלמד שהוא עובד קשה מאוד ומאמן את שריריו במטרה להפיק מהם מקסימום יכולת. מחד, מציגים ספורטאי עילית הישגים מדהימים המעידים על אימון שמאפשר מיצוי הפוטנציאל. מאידך, שיאים לא מפסיקים להישבר. מה שמטיח בפנינו את העובדה שהפוטנציאל האנושי רחוק מאוד ממיצוי. כל פעם, בזכות שיטות אימון חדשניות ואפקטיביות, ממומש עוד חלק ממנו.

 

אם נפנה לתחום הקוגניטיבי, המורכב בהרבה מזה הפיזי, הרי שאחוז קטן מאוד מיכולת המוח האנושי מובאת לידי ביטוי. מכשולים רבים מונעים להפיק ממנו יותר. תחושת החמצה? אולי דווקא בשורה: יש לאן להתקדם! הדרכה נכונה ואימון אפקטיבי יביאו להתגברות על מכשולים כאלה, ויחדדו יכולות.

 

נמקד דיון זה בהקשר של פיתוח מנהלים ועובדים בארגון. כשרון מולד וידע נרכש מהווים בסיס חשוב. אך היכולת לנצל כשרון וליישם ידע – לא תסולא בפז! הדרך בין הספרות או בין ספסלי האקדמיה אל השטח, מסתבר, היא דרך חתחתים לא פשוטה. חלק מהמכשולים העיקריים בה קשורים בנפש בני האדם, אשר אינה נוהגת התבוננות פשטנית וחד ממדית על המציאות.

 

לפיכך, יישום הידע ומימוש הכישרון לא יכולים להיות שכלתניים ואובייקטיביים בלבד. בהיותם כאלה, הם מתעלמים משונות בין אנשים, מאלמנטים רגשיים, מיחסים בין-אישיים, ומהיבטים סובייקטיביים, מודעים או תת-הכרתיים. הדרך לעבור היתקלויות בגורמים אלה בצורה חלקה, היא לשלב אינטליגנציה רגשית בידע מקצועי. הבנה של סיטואציות צריכה לפרוס ספקטרום רחב יותר מנקודת הראות האובייקטיבית בלבד. רוצה לומר, חשוב לדעת מה לעשות, אבל יש לדעת גם איך לעשות. איך נכון לבצע את הפעולות הנדרשות מבלי להיתקל בהתנגדויות ובהסתייגויות הסובייקטיביות. איך ליצור סביבה אנושית תומכת תפוקה.

 

עיקר ההדרכה בארגונים של אורה ברוך הדרכות עוסקת בהיבטים אנושיים אלה. היא משתמשת במיומנויות רכות, ומייבאת אותם, באופן ייחודי, לתחומים ריאליים לחלוטין: לארגונים עסקיים המעוניינים להגדיל תפוקות של שירותים או מוצרים. ההדרכה יוצאת מנקודת הנחה שאנשי המקצוע באים מעולמות התוכן המדעיים, ושולטים כל אחד בתחומו. אך הם חסרים במיומנויות ההומניות. אלה שיפתחו ניהול מוצלח יותר ברמה האנושית, וסביבת עבודה תומכת התנהלות אפקטיבית.

 

שימוש במיומנויות במה כמו משחק, סיפור או פיתוח קול, יכול להוות אימון מצוין לכישורים נדרשים בתחומים העסקיים: עמידה מול אנשים, שימוש נכון בשפת גוף, בבחירת מילים, באינטונציה. לא תמיד הדברים עוברים בהתאם לרצון העובד. ואז יש להחליף גישה או אופן הצגת הדברים. דמיון ואימפרוביזציה, תכונות טריוויאליות באומנות, מגויסות כאן לשיפור הסביבה הארגונית.

 

מעבר לאימון, מקנים האמצעים האומנותיים כלים לנתח ולשפר: כך למשל, מאפשרות סימולציות והדמיות מבט חיצוני, מזוויות שונות, על סצנריו שהיה או שעשוי להתרחש. כלים אלה מאפשרים ניתוק של האדם מהסיטואציה ופרספקטיבה מורחבת, כך שיוכל לבחון את הדברים באופן מפוכח יותר.

 

בהיבט של קשרים בין-אישיים ושל גיוס העובד למטרות הארגון, הרי שמיומנויות הבמה מאפשרות את הקתרזיס, את הזיכוך הנפשי, שמקל על טיפוחם. אפקטים כאלה מוכרים עוד מהשפעות הספרות והתאטרון על הקהל ביוון העתיקה, ומיושמים באופן ממוקד בהדרכות ובסדנאות השונות לפיתוח מנהלים  ועובדים.

 

קצרה כאן היריעה מלפרט איך מתנהלות ההדרכות השונות. הכתוב בא להסביר את העיקרון. בשטח מותאמים הדברים למציאות הקיימת בכל ארגון, למרקם האנושי שבו ולצרכיו הנקודתיים.