במסגרת האתגרים הבלתי פוסקים מולם מתמודדים חברות וארגונים מובילים בארץ ובעולם בולט ללא ספק הנושא של רווחת עובדים. ההשקעה המתמשכת בהון האנושי היא תפיסה יחסית חדשה שמקורה בהבנה של הקשר הישיר בין חיזוק המחויבות של העובדים לחברה על ידי הגדלת מוטיבציה – תולדה ישירה של טיפוח אישי . במילים אחרות, עובדים מרוצים ירגישו מחויבים לקידום הארגון. ביסוס תרבות ארגונית שאחד הנדבכים שלה הוא השקעה בעובד היא תפיסה שיושמה כבר על ידי ארגונים כגון חברת גוגל העולמית, חברות הייטק בעמק הסיליקון ורבות אחרות משקיעות זמן ומאמצים בביסוסה.
אז כיצד יוצרים סביבת עבודה מעצימה?
איך מצמיחים דורות של עובדים הפועלים מתוך תחושת שליחות? אחת הדרכים היא ליישם את שיטת ה”מיינדפולנס”-(קשיבות) שהינה שיטה לתרגול ואימון המוח, או ליתר דיוק מה שמגדיר מפתח השיטה דר’ ג’ון קבט-זין כ”מודעות שעולה מהסבת תשומת הלב ( ללא שיפוטיות עצמית ) למה שמתרחש בגוף שלך ובעולם שמסביבך”.
מדוע בימינו יש צורך יותר מתמיד בהנחלת השיטה? רובינו חווים עומסים ולחצים יומיומיים גם בעבודה וגם בבית. חוסר תשומת לב למה שאנו חווים גורם ללא מעט בעיות רפואיות. במילים אחרות, הגוף לא מתפקד טוב מספיק ונוצרת שחיקה. רבים מאלו שלא משכילים להבין את הצורך בלתעל את העומס והמתח מביאים את תחושת הלחץ למקום העבודה, דבר שיש לו קשר ישיר לתפקוד נמוך ולירידה ברמת הקשב והתקשורת הבין-אישית. שיטת המיינדפולנס גורמת לעובד להירגע. וכמו שהוסבר כאן ארגונים בהם העובדים מרוצים יותר ובעלי מוטיבציה גבוהה הם עובדים שרואים בארגון בית.
איך המיינדפולנס עובד בפועל?
קשיבות ניתנת לביסוס על ידי אימון ותרגול מדידטיבי . אנו קשובים לכאן ועכשיו ונותנים מקום למה שקורה לנו באותו רגע. אנו מסכימים לחוות את ה”כאן ועכשיו” במלואו ללא שיפוטיות. ברגע שמחשבותינו משוטטות והאנרגיות שלנו מוסטות למה שהיה או כשאנו חווים דאגות למה שיהיה ,אנו מפספסים את הרגע העכשווי . והרי ה”כאן ועכשיו” הוא מרחב הזמן היחידי שניתן לחולל בו שינוי בחיינו.
נשמע קשה? דווקא לא. ברגע שאנו מתנסים פעם אחר פעם באמצעות מדיטציה בעוצמת הרגע בו אנו מצויים ,אנו מרוכזים רק בו מבלי לריב או לבקר את עצמינו. בעזרת המיינדפולנס אנו מפעילים ומחזקים את מערכת הרגיעה מבלי לנסות לשנות משהו באותו רגע. אחרי ככלות הכל “גם לנפש יש שרירים שצריך לאמן“- השקט אותו אנו חווים הוא “אושר להיות פשוט ופשוט להיות” (פרופ‘ מיכאל רוזנבאום).
אז מה היה לנו?
ההכרה שהתבוננות עצמית אפשרית על ידי כל אחד ואחד מאתנו. כל אחד אחראי על מרחב התחושות החיוביות שלו. אם נאמן את המוח שלנו להתמקד במה שטוב, נשפיע באופן חיובי על חיינו וסביבתנו – זאת עובדה! וכפי שמסביר זאת דר’ נמרוד שיינמן, נטורופת, מחלוצי רפואת גוף-נפש בישראל: “הרעיון במיינדפולנס הוא “העצמת רוח האדם בטיפול” כשאנחנו הפסיכולוג והמטפל של עצמינו.
לסיכום, אימוץ גישת המיינדפולנס הוכיחה ומוכיחה עצמה” כדרך מעשית לשינוי מבנה חשיבה, תודעה ורגש” (דר’ יוסף לריה, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, מומחה בפסיכותרפיה דינמית).