מדוע חשוב כל כך לשמר עובדים וותיקים?
מהן העלויות הכרוכות בתחלופת העובדים?
מהם השיקולים אשר גורמים לעובדים להתפטר ממקום עבודתם?
מהם הכלים לשימור הנכס החשוב ביותר בחברה- המשאב האנושי?
עד לפני כעשור נשענה מערכת היחסים שבין הארגונים השונים לבין העובדים על מעין בכורה ארגונית, וקבלת ההחלטה הנוגעת להעסקתו של העובד נעשתה מתוך מאגר גדול של מועמדים פוטנציאלים. מחפשי עבודה נהגו “לחזר” אחר הארגונים.
עם זאת, בשנים האחרונות חלו שינויים הדרגתיים בהלך הרוח, כשהדבר בא לידי ביטוי בעלייה במגמת הביקוש לעובדי ידע מתוחכמים, בעיקר בחברות טכנולוגיות. אם בעבר נדרש העובד להוכיח שהוא אכן ראוי לעבוד באותו הארגון הספציפי, הרי שכיום נאלצים הארגונים להשקיע במיתוג עצמם כמקום עבודה ש”נפלא לעבוד בו”. ואולם, במקביל לשינויים הללו ובניגוד מוחלט לזמנים בהם נהגו העובדים להיוותר במשרתם הקבועה למשך שנים רבות, חלה ירידה משמעותית בנאמנותם של העובדים וביכולת לשמרם בארגון לאורך זמן. בנסיבות שנוצרו הפך שימור עובדים לעניין קריטי עבור הארגונים כשתחלופת עובדים גבוהה עלולה להסב נזק משמעותי לרווחי החברות בטווח הארוך.
שימור עובדים בארגון מהווה, כאמור, עניין קריטי מהסיבה שעלות תחלופת עובד גבוהה לאין שיעור מעלות ההשקעה בעובד המועסק בארגון ומתפקד באופן ממוצע. הערכת העלות של תחלופת עובד מורכבת מעלות תהליך הגיוס ועלות תהליך קליטת העובד חדש במקום העבודה, בתוספת עלות הכשרתו ועלות הפרודוקטיביות הנמוכה עד להגעתו אל רמת ההתמקצעות הנדרשת. תחשיבים נוספים כוללים את עלות התשומות הנדרשות מעבר לתשומות הסטנדרטיות המוענקות לעובד הוותיק ועלות פרישתו של עובד אשר עזב את המערכת.
ניתן למנות מגוון רחב של סיבות המניעות עובדים להתפטר ממקום עבודתם, אך מחקרים שנעשו בתחום מצביעים על כך שבשיעור לא מבוטל מהמקרים, עזיבת העובדים נובעת ממערכת יחסים לקויה מול מנהלם הישיר. הדבר מוביל את העובדים להתרכזות בשאלות המתייחסות לתמורה שהם מקבלים בעד תרומתם ומחויבותם לחברה. מנגד מצביעים המחקרים שמערכת יחסים טובה בין ההנהלה לצוות העובדים, ותחושת הסיפוק וההערכה מצד הממונים עליו מגבירה את תחושת השייכות של העובד לחברה ומהווה סיבה מכרעת להישארות בארגון, גם במצבים בהם מזהים העובדים חלופות העסקה אטרקטיביות יותר.
סוגיית שימור העובדים דורשת התמודדות בשתי אוריינטציות שהאחת היא פרו אקטיבית ומתייחסת אל הניהול היומיומי השוטף של העובדים, בעוד שהגישה האחרת נוגעת למערך הפעולות שאותן מומלץ ליישם במצבים בהם מזוהים סממני נטישה של עובד שאותו מעוניינים לשמר. הנחת הבסיס היא שגובה המשכורת מהווה תנאי משמעותי, להישארותם של העובדים בחברה, אך יחד עם זאת מידת המחויבות כלפי הארגון מונעת מתוך הסיפוק והערך המלווה את עשייתם.