ישראל היא מדינת סטארט-אפ שעשתה צעדים גדולים והיא מובילה עולמית בחברות הזנק (סקר ההיי-טק הישראלי, 2019), בהיי-טק (Green, 2018) , בחקלאות, השקיה וטכנולוגיה רפואית. יש תרבות ישראלית מובהקת שמכבדת ידע (חוכמה) ויצירתיות, אולי מתוך מסורת דתית וצרכי הישרדות כעם. בהינתן גודלו הקטן של ישראל, אין זה מפתיע שהקשרים בעולם העסקים ובפלטפורמות הרשתות חזקים, מה שמביא להערכה של מיומנויות אינטגרטיביות ותקשורת ברמה גבוהה כתנאי להעסקת אנשים, בין אם במשרה מלאה או כסוכנים עצמאיים. חלקית, התכונה האישית החשובה הזו עשויה לנבוע מן האתוס הקיים בחברה שבה רוב המנהלים (זכר ונקבה) שרתו בצבא הישראלי, ובכך יטפחו תחושה ייחודית של חברות במודע או שלא במודע, משקלם יהיה גדול יותר על מיומנויות חברתיות מאשר יהיו נוכחים בחברות אחרות בעלות פחות לחץ. כל הסימנים הם כי העולם של פרילנסרים הוא גדל.
על פי הסקר הלאומי 77% פרילנסרים ציינו כי הם עושים את אותו כסף או יותר ממה שהם עשו לפני שהם התחילו להיות פרילנסרים. זה, כמובן, מעלה את השאלה איזו בחירה יש למנהלים כיום, והם חייבים לשלם גבוה לעובדים עצמאיים כישרוניים, במיוחד כאשר החששות העסקיים שלהם קשורים לכוח אדם.
הסקר הלאומי מראה שיותר ויותר אמריקאים שוקלים לעשות את הקפיצה להיות עצמאים לכן למנהלים אין ברירה אלא לחשוב על גיוס פרילנסרים כיום.
מנהלים בסביבת העבודה הנוכחית הופכים מודעים יותר ויותר לשוק העבודה ובמיוחד לצרכים של דור המילניום. 65% מעובדי העידן החדש מכריזים כי הם מרגישים מכובדים יותר, נתונים מלפני שלוש שנים בלבד (סקר לאומי). מנהלים, כך נראה, מוכנים לקבל את העובדה ש”התקשרות עם פרילנסרים מוכשרים תפעל בדרך כלל לטובתם״, מה שיגרום לחברות ליזום יותר בטיפול בשינויים ובחוסר ודאות בחברה שלהם.
השימוש במשרה מלאה של מיקור חוץ עם עובדים עצמאיים, ייצר מושג שכותרתו “כוח עבודה מגוון”. כוח עבודה כזה מתבטא בבירור בגמישות הנדרשת שהחברות צריכות לטפח בשווקים תנודתיים ולא בטוחים כיום.
לסיכום, התעסוקה של פרילנסרים בארגונים גדלה ויש לה השלכות משמעותיות על הארגונים, על אופן העבודה, תחום הראוי יותר תשומת לב.
מחקר זה הינו חלק מניסיון להבין טוב יותר תפיסה ניהולית חדשנית – תפיסות המעסיקים על תופעות התעסוקה של פרילנסר שצומחות במהירות. יש לציין, תגובותיהם של המשתתפים / מנהלים לשאלונים זרקו מעט אור מעניין על מה שעלול להיות השפעה של פרילנסרים על עתיד העבודה. לפיכך, המחקר העלה נקודות שונות: (א) פרילנסרים נתפסים כגורם גמישות בניהול כוח העבודה (22%); (ב) העלה את ההבנה כי פרילנסרים מספקים ערך מוסף, ידע ומומחיות (15%); (ג) הצביע על כך שהכישרונות העצמאיים מביאים את הערך המוסף של אינטגרטיביות ומיומנויות חברתיות (12%); (ד) בסך הכל, אישר את השינוי בתפיסה שפרילנסרים מהווים תפקיד מרכזי וחיובי בעתיד של העבודה (15%)
נושא העסקת פרילנסרים יותר יותר בעולם העבודה מעלה הרבה תהיות ומחשבות לגבי תהליכים בעולם הארגוני שישתנו. הארגון בכללותו יצטרך להתמודד עם נושאים רבים שלא חשב עליהם כלל, אשר יהוו אתגר חדש בעולם העבודה העתידי. הדוגמאות לכך רבות. מבנה ותפקוד של כל מערך משאבי האנוש ישתנה לגמרי וידרוש מיומנויות שונות לחלוטין הקשורות לכל מחזור חיי עובד בארגון. שינוי בהעסקת עובדים ישפיע באופן ברור על התרבות הארגונית בעסק אשר תשפיע על נושאים כמו חזון, יעדים ומטרות של הארגון. במידה והמנהל יהיה בעצמו פרילנסר כיצד יתבצע הניהול, כיצד ינוהל כל מערך העובדים תחתיו? איך תתבצע עבודת הצוות. פעילויות מסורתיות רבות יעברו שינויים ויובילו ארגונים להתמודדיות חדשות.
לסיכום אמצו את גישתו של סנגי: “ארגון לומד הינו ארגון שאנשיו משפרים בהתמדה את יכולתם ליצור את התוצאות שהם רוצים באמת”, פיטר מ. סנגי’ (מרצה בכיר ב MIT ומפתח שיטת ה”ארגון הלומד”).
מבוסס על המאמר של י. צדיק וחבריו משנת 2019. A Manager’s Perspective on the Phenomenon.
מיכל שטיין יועצת ארגונית (M.A) – מלווה מנהלים בכירים לשינוי וצמיחה.