היכולת לשמוע והכוח להישמע
תרבות דיון אינה רק שם קוד הקובע כי יש לשמור על שקט בזמן שהאחר מדבר, ולנהוג בנימוס. שיח חיובי מתחיל בפנים, בתוכנו, בכנות שלנו, שאיננה תלויה באחר או בצורך לנהוג בגינונים.
חוסר הקשבה לאחר, אינה מעידה רק על גינונים לקויים אלא על שיבוש מהותי בהשקפה על הזולת. כשאנחנו לא משוחחים אחד עם השני בצורה נאותה, סבלנית וסובלנית, אנחנו עלולים לפספס את ההבנה של הצד השני. אנחנו לא קשובים לשמוע את מה שמטריד אותו באמת ומה חשוב לו. אנחנו מסתגרים בתוך המחשבות של עצמנו, דנים את השני לטיפשות וחוסר הבנה, מתרחקים ונאטמים לדעתו, ובכך מונעים מעצמנו תבונה נוספת. ובעצם, לעיתים, מתעמתים עם דעות ומחשבות של השני בלי סיבה אמיתית.
כיצד בונים תרבות דיון?
כאמור, תרבות הדיון מתחילה בתוכנו, אך חשוב להדגיש, שהיא מתחילה זמן רב לפני השיח עצמו. זוהי, בראש ובראשונה, האמונה כי בצד השני יש גרעין אמת, ויש תמיד מה ללמוד. כשמגיעים כך לשיח, פתוחים וקשובים, אפשר להכיל את כל הדעות, להשמיע את הדעה שלנו, ולהפנים ולדחות את הדעות האחרות מתוך כבוד, וסבלנות ולא מתוך פזיזות, אגרסיביות וחוסר התחשבות בזולת.
תרבות דיון אינה יכולת מולדת. היא כישור נרכש. בני אדם, ככל שאר היצורים החיים, נוטים להיאבק על המרחב הציבורי שלהם בעולם, ועל הגדלת המרחב הפרטי שלהם על חשבון הזולת. אך למזלנו זוהי נטייה שאפשר לנהל. ההבדל בינינו לבין בעלי חיים אחרים מתחיל בדיוק בנקודות אלו – היכולת לא להילחם על מקום או דעות, אלא להכיל את הדעה של השונה, להגיע לפשרות, להבנות ולהתמקד במשותף ובמחבר במקום במפלג. זה ההבדל המהותי ביותר בינינו לבין חיות.
איך מנחילים דיון נאות בארגון?
תרבות הדיון הינה גישה לחיים, קשה להורות לקיימה או לכפות אותה, ולצפות לתוצאות אפקטיביות. אך ניתן וחשוב להנחיל ערכים וגישות שיבנו אותה. באמצעות דרכים יצירתיות, כגון סדנאות והדרכות עובדים ניתן להנחיל את הגישות הנכונות את אותם וערכים. סדנאות העשרה ולימוד יוכלו לעורר בנו את ההבנה והחשיבות של דיון נכון, ובכך לתרום משמעותית לחוויית העובדים.