תיאטרון בית פרנקפורט

על קבוצת תיאטרון בית פרנקפורט

קבוצת התיאטרון של בית פרנקפורט פועלת למעלה מ-10 שנים בנאמנות והתמדה. חבריה הותיקים והחדשים באים מתחומי עיסוק מגוונים ויוצרים פעילות אמנותית מתוך כישרון, אהבה ומסירות. בין הצגותיה : “יאקיש ופופצ’ה”, “אנדורה”, “ירמה”. (מקומות ראשונים) בפסטיבלי “סתיו תאטרוני” בסוזן דלל. “החולה המדומה”, “האשה הגדולה מן החלומות” (מקום שני בפסטיבל “כל הארץ במה” בצוותא). “הצוענים של יפו”. “שבת ראשון שני”. הצגות אלה בויימו על ידי רוז משיחי. בין יתר הצגות הקבוצה “הלוויה חורפית”, “גם הוא באצילים”, “ייתוש בראש”.

על הבמאית רוז משיחי

בוגרת “בן צבי”, לימודי תיאטרון בניו יורק והשתלמות בסדנה של גרוטובסקי בארה”ב. שיחקה בתיאטרון הקאמרי, התיאטרון לילדים ולנוער והפקות פרינג’ רבות. זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל עכו ב-1991 בהצגה “אל תירה בירח”. בין שאר עבודותיה בעבר : “כולם רוצים לחיות” (מקום ראשון בפסטיבל הארצי “כל הארץ במה”). “הנפש הטובה מסצ’ואן” (מקום ראשון בפסטיבל “סתיו תיאטרוני” בהבימה) ופרסי בימוי עבור ההצגות : “האשה הגדולה מן החלומות”, “יאקיש ופופצ’ה”, “החולה המדומה”, בפסטיבל “כל הארץ במה” באולמות צוותא תל-אביב.

 

 הלוויה חורפית, מאת: חנוך לווין
בביצוע קבוצת התיאטרון של בית פרנקפורט

שתי משפחות בורגניות בבריחה לילית מטורפת, ערב חתונת יקיריהן, כאשר קרוב משפחה מבקש להודיע להן על מות אמו

 

ליזיסטרטה 2000, מאת : ענת גוב
בביצוע קבוצת התיאטרון של בית פרנקפורט

 ההצגה זכתה במקום השני בפסטיבל “סתיו תיאטרוני” בשנת 2011
ופרס השחקנית המצטיינת לאביגיל ארנהיים על תפקיד ליזיסטרטה

 נימוקי השופטים לקבלת הפרס-עבודת שחקנים נהדרת.עבודה קולית מרשימה.צוות מתואם ומגובש.בימוי מלא השראה,מקצועי ומתוזמר היטב,עם אמצעים תיאטרליים מעולים. הצגה זורמת ואוניברסאלית,עם מבט עכשווי במימד היסטורי.

על המחזה

 סיפורן של שתי נשים מאתונה וספרטה,המארגנות את כל נשות ארצן לשביתת מין,עד שתפסק המלחמה וישכון השלום בין מדינותיהן. הנשים מנסות לאלץ  את הגברים לבחור בין שתי אהבותיהן הגדולות – המלחמה או המין. הגברים הנדהמים לנוכח המרד הנשי הבלתי צפוי,מתקשים לוותר על המלחמה האהובה עליהם, ומנגד הנשים מתחילות להבין את מגבלות כוחן. קומדיה המבוססת על המחזה היווני הקלאסי “ליזיסטרטה” מאת אריסטופנס,המשלבת אקטואליה בת זמננו ומלווה בשירה ובמוסיקה שנכתבה במיוחד להצגה זו.

                                   

 אורזי המזוודות, מאת : חנוך לוין
בביצוע קבוצת התיאטרון של בית פרנקפורט

ההצגה זכתה במקום ראשון בפסטיבל “סתיו תיאטרוני 2008″ בסוזן דלל ובמקום ראשון ב”כל העולם במה”, צוותא.

על המחזה ועל המחזאי

קומדיה אנושית חמה וגרוטסקית המספרת את סיפורן של חמש משפחות (ושמונה הלוויות) הגרות בשכונה קטנה וקרתנית. דמויות החולפות על פני החיים, תמיד בדרך לאן שהו, תוך חיפוש וכמיהה אחר מקום טוב יותר או חיים אחרים. סיפורי המשפחות ארוגים ושזורים זה בזה. הם חושפים תיסכולים ואהבות נכזבות, שאיפות וציפיות מעבר ליכולת האמיתית, נשים ואמהות שתלטניות. במזוודות אורזים את החלומות והשאיפות ונושאים אותם איתם בתקווה לממש אותם – ולשווא. לכל אחד מחכה אותו הסוף : קברן אדיש ומסע גרוטסקי קצר אל המנוחה האחרונה.
חנוך לויין סיכם באלה המילים את הקומדיה שלו : “אורזי המזוודות” הוא מחזה בן זמננו ומקומנו המכיל חמש משפחות, חמישה אוהבים, שלוש רווקות, ארבע אלמנות, אחת-עשרה מזוודות, תינוק, הומוסקסואל, זונה, מגמגם וגיבן – כולם מאוד לא מאושרים”. “אורזי המזוודות” הוא בעצם טרגי-קומדיה אנושית העוסקת במהות הקיום האכזר והעגום.
חנוך לוין ז”ל, מחזאי, בימאי סופר ומשורר נחשב לאחד היוצרים החשובים והפורייםבתיאטרון הישראלי. כתב כ-56 מחזות שתורגמו לשפות זרות. רבות מהם הוצגו ברחבי העולם. אמן הלשון וחקר האדם וצפונותיו. סגנונו נועז, מבריק וישיר. פיתח שפה דרמתית ותיאטרונית ייחודית ואוניברסלית. המחזאי והבמאי הבולט ביותר בתיאטרון הישראלי בדור הנוכחי.

 

ציד המכשפות, מאת : ארתור מילר
בביצוע קבוצת התיאטרון של בית פרנקפורט

דרמה חברתית נוקבת ומרתקת המבוססת על אירועים היסטוריים שהתרחשו בשנת 1692 בסיילם שבארה”ב. גיבורת המחזה, אביגייל ויליאמס, נערה בת 17, מאוהבת נואשות בחוואי ג’ון פרוקטור, גבר נשוי, המגלה אמביוולנטיות בקשר אליה. אהבתה מביאה אותה לנסות ולהרוג את אשתו באמצעים מאגיים ולהשפיע על חברותיה להעליל עלילות שווא המביאות לשרשרת האשמות ומשפטי בזק ולתלייתם ומאסרם של רבים. אקטואלי ורלוונטי גם לימינו. ההצגה זכתה במקום ראשון בפסטיבל “סתיו תיאטרוני 2009” בסוזן דלל. מנימוקי השופטים : הצגת תיאטרון נפלאה, משחק מדויק, נפלא ומרגש, בימוי ועיבוד מצויינים המשלבים אמצעים תיאטרליים מלאי השראה. רמת ההצגה מקצועית מכל בחינה : הדרכת שחקנים וקצב.

יוסי פישמן, עיתון הארץ – עיתונאי של גלי צה”ל ועיתונאי של האתר האינטרנטי “במות”

אל קבוצת התיאטרון של בית פרנקפורט התוודעתי לראשונה בהפקת “אורזי מזוודות” של חנוך לוין, הפקה שהרשימה בכל קנה מידה. התמודדות עם החומר הדרמטי של ארתורת מילר, תובע מראש התייחסות שונה. מדובר ב”קלאסיקה” אמריקנית, כזכור מחזה שנכתב כאלגוריה, למקארתיזם, לוועדה שחקרה פעילות אנטי אמריקנית. במלים אחרות הוועדה שחשדה בכל אמן ואיש תקשורתכנגוע בקומוניזם, בכללם כמובן גם ארתור מילר עצמו. מילר ביסס את מחזהו על מקרה שהיה בעשור האחרון של המאה השבע-עשרה, בסאלם, מסטצ’וסטס. קבוצת נערות בהנהגתה של אביגייל ויליאמס, אחייניתו של הכומר פאריס, מדווחת על פעילות כישוף, שאינה מותרת על פי החוק. הנסיונות החוזרים והנשנים של  בני  המיעוט השפוי בעיירה, לטעון שכל הדיווחים (ובעקבותיהם ההאשמות) על פעילות כישופית, בשקר, או במקרה הטוב בדמיון, יסודם, אינם עולים יפה. נצחונה של היסטרית הנערות מובטח, נצחון שמביא בעקבותיו את חיסול השפויים המואשמים בעבודת כישוף שמעולם לא עסקו בה.