חלום, מופע תיאטרון תנועה
בימוי: נועם בן-אז”ר
שחקנים ויוצרים: אנה גלפנד, גליה לוין, אורה ברוך, אביגיל ארנהיים, דיצה לוין, רונן כהן, ליאור גליקמן
ההצגה חלום היא מופע סוריאליסטי של שבע דמויות המתהלכות בחלל ריק וחסר משמעות וכמהות לדבר מה אחר, נשגבוחלומי. זהו 
מופע תנועה ללא מילים כמעט, השם דגש על ההוויה הפנימית של הדמויות ופחותעל ההתרחשות העלילתית. הפער ביןהמציאות החד גונית לחלום יוצר מתח דרמטיהנלכד בתוךהרווח הדלשבין החלל והזמן הנדחסים ומתקרבים זה לזה מרגע לרגע. אל תוך האנרגיה המצטברת מופיע המוות בדמות הליצן העצוב ומזמין את הדמויות לריקוד של השלמה.
למה אנחנו כל כך כמהים? מה היא ההשתוקקות שלעולם אינה מסופקת? ומה סוד הקסם של החלום?
לתפיסתו של נועם בן אז”ר השחקן הוא לב ליבו של התיאטרון כשהמחזה, הספור או הנתון המובנה מראש הם האמצעי ולא המטרה. התנועה והקול הנובעים מהמצה הפנימי של השחקן כאן ועכשיו אל מול הקהל הם הסיבה לתיאטרון. לעיתים המחזה מספיק גדול על מנת לתמוך ברגע הקסם החד פעמי של המפגש בין השחקן לצופה ומספיק עשיר על מנת להכיל את מנעד האפשרויות האין סופי כמעט של תנועת השחקן. נועם בן אז”ר מלמד את שחקניו כי גופם בראש ובראשונה הוא כלי יצירה עצמאי המסוגל ליצור חוויית חיים על הבמה ללא נתון מוכתב מראש ומבלי שהוא זקוק למילים. כשהפעולה מלאה ועשירה היא תספוג לתוכה את המיליםבהרמוניה. השחקן מגיש את הטקסט כשהמילה מהדהדת בכל גופו ומגיעה אל הצופה כשהיא מבושלת היטב בכל עוצמתה. נועם בן אז”ר מאמין בתהליך ארוך של יצירה תיאטרונית, תהליך ששם דגש על החיפוש והמחקר ופחות על התוצאה הסופית. השחקן שותף מלא ליצירה. בהצגה “חלום” השחקנים יצרו את דמויותיהם בתוך אימפרוביזציות רבות מאד של תנועה בחללובשילוב של “עבודה אישית” שכל שחקןמכין בביתו. נועם בן אז”ר רואה בשחקן כיוצרו מזמין אותו לפעול מתוך חופש מלא.
אין נכון או לא נכון כל עוד פעולת השחקן נובעת ממעיין ה “כאן ועכשיו”.
