התפתחות הטכנולוגיה וחדירת רשתות חברתיות אפשרו שיתוף המוני ותזוזה של מערך הכוח בארגון. התפתחו צורות חדשות של תקשורת המדגישות ערכים והתנהגויות של פתיחות, שיתופיות ושקיפות. ארגונים שמשכילים להשתמש בכלים שיתופיים לקבלת החלטות, יכולים להפיק ידע רב מחוכמת ההמון בד בבד עם הגברת המעורבות של בעלי תפקידים בארגון.
ישנם כלים רבים ושונים לשיתוף ידע כמו דפי wiki פנים ארגוניים, רשתות חברתיות וחוכמת ההמונים. נשאלת השאלה האם קבוצות יכולות להיות חכמות יותר מכל אחת מחבריהן – מוכשרות ככל שתהיינה?
התשובה היא שבתנאים המתאימים, קבוצות טובות יותר בפתרון בעיות.
מהי חוכמת ההמונים?
חוכמת ההמונים (Wisdom of the Crowd (Crowdsourcing הינו כלי חדשני ממדרגה ראשונה, המאפשר שימוש בכלים טכנולוגיים לניהול תהליכים בארגון לשם קבלת החלטות.
חכמת המונים בעידן החדש מחליפה את הצורך בעבודה של יחידים בארגון או בתשלום ל-outsourcing כאשר ההמון נענה ל”קריאה פתוחה” לסייע בפתרון בעיות פנים ארגוניות או בביצוע משימה ספציפית הנמצאת בתיעדוף גבוה.
דוגמא לשימוש בחוכמת ההמונים – בשנת 2009, לרגל ציון 40 שנה להקמת האינטרנט. סוכנות DARPA של משרד ההגנה האמריקאי, הציגה לציבור אתגר להתמודד אתו. האתגר היה לזהות בלוני מזג אויר שיופרחו בתאריך שפורסם מראש. הקבוצה הראשונה שתזהה את כל הבלונים תקבל פרס בסך 40,000 $. בתאריך היעד הופרחו לאוויר 10 בלוני מזג אויר אדומים ברחבי ארה”ב. קבוצה מ-MIT הצליחה להיות הראשונה אשר דיווחה על המיקום המדויק של כל הבלונים על ידי שימוש בחכמת ההמונים.
איך הם עשו את זה?
הקבוצה הבטיחה ברשתות החברתיות 2,000$ לכל אדם שיזהה ראשון בלון אדום, 1,000$ לבלון השני, 500$ לבלון השלישי וכן הלאה. התמריץ הזה גרם למסר לעבור מפה לאוזן בצורה ויראלית והמוני בני אדם השקיעו כמה שניות מזמנם לחפש את הבלונים בשמיים. כך, באמצעות חוכמת ההמונים, תוך פחות מ-9 שעות אותרו כל הבלונים.
דוגמא נוספת לשימוש בחוכמת ההמונים היא שימוש של רשויות מקומיות כמו עיריית ירושלים כדי לקבל החלטות ותובנות פנים ארגוניות על רמת השרות שלהם. בעזרת שאלה ממוקדת ופשוטה פנתה העירייה לעובדי העירייה בשאלה: “מהי הפעולה המרכזית שהיחידה שלך יכולה לעשות על מנת לבצע קפיצת מדרגה בתחום השירות”? מתוך התשובות נוצרו תובנות ומתוך התובנות נוצרו פעולות שיש לבצע. בזמן קצר בעזרת מערכת ממוחשבת ניתן היה להוציא החלטות יישומיות לביצוע.
דוגמא זו ורבות אחרות ממחישה את היכולת של ההמונים להגיע לפתרון משותף תוך שימוש בחשיבה יצירתית.
מי יכול להשתמש בחוכמת ההמונים?
הציבור הרחב, לקוחות פוטנציאלים, מומחים בתחום בעיה כלשהי, שותפים עיסקיים ומנהלים ועובדים בארגונים.
על פי Surowiecki בספרו Wisdom of the Crowds ישנם 4 תנאים להצלחת השימוש בחכמת ההמונים: שימוש במגוון דעות (איכות + כמות) לכל אדם דעה אישית שונה,
חופש ביטוי – כל אחד יכול להתבטא ודעותיהם של אנשים אינן מושפעות מדעות אחרים,
ביזור (תהליך של חלוקה מחדש או של פיזור של סמכויות או תפקידים שמרוכזים) – ניתן לשתף אנשים מפוזרים הרחוקים ממוקדי קבלת ההחלטות הרגילים של החברה
ולבסוף קיבוץ – מנגנון ושיטה שהופכים את השיפוט הפרטי לקולקטיבי.
שיטה זו מיושמת כיום בארגונים שונים כמו רשויות מקומיות שפונות בשאלה ממוקדת לתושבים בעזרתה ניתן לקבל מגוון דעות ורעיונות. הכלי הוא כלי טכנולוגי שמייצר תובנות ומשימות שעוזרות למנהלים לקבל החלטות.
למה להשתמש בשיטה?
- מאפשרת פנייה למגוון קהלי יעד בעת ובעונה אחת
- מתאפיינת בתגובה מהירה
- קלה ליישום
- מייצרת תובנות והחלטות
- עלויות הפעלתה נמוכות
חשוב לציין כי לשיטה זו מגבלות שונות אותם יש להכיר על מנת למקסם את הפוטנציאל שלה.
לסיכום -השימוש בכלי חדשני זה כחלק אינטגרלי בתהליך קבלת החלטות בארגון מצביעה עליו כשואף לחדשנות, יצירתיות ושיתוף עובדים
מיכל שטיין יועצת ארגונית (M.A) – מלווה מנהלים בכירים לשינוי וצמיחה.