אנשים העובדים בקצב מואץ ביותר, כשמוטל עליהם להתמודד עם מטלות רבות וכשאינם יכולים להשפיע על סוג העבודה שהם עושים ועל החלטות בעבודה, נוטים לסבול מלחץ בעבודה. ככל שמצב הלחץ מתמשך לאורך זמן, ללא יכולת להפיג אותו – מתפתח מצב של שחיקה. לעיתים משתמשים בשחיקה ולחץ (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם.
בשנים האחרונות קיימת התעניינות גוברת בארץ ובעולם בנושא לחץ בעבודה, השפעתו ודרכים למניעתו. הלחץ (stress) פוגע בכולם, במעסיקים ובעובדים. הוא משפיע בכל המדינות, בכל המקצועות ועל כל הדרגים – הן של המנהלים והן של העובדים. הלחץ מהווה גורם עיקרי למחלות הנובעות מהעבודה, ועל פי מחקרים שונים היקף ההיעדרויות כתוצאה מלחץ הוא משמעותי ומשפיע גם על התפוקה בארגון. לחצים בעבודה משפיעים על הבריאות הנפשית והפיזית של העובד.
גורמי לחץ רבים קיימים בעבודתם של אנשי מקצוע שונים. לחץ בעבודה הינו מצב המציב את הפרט בפני משימה ללא משאבים פנימיים או חיצוניים הנדרשים לצורך ביצועה ואשר השלכותיה נתפסות כבעלות משמעות גבוהה עבורו. המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האורגניזם עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם האדם חש מאוים. לחץ בעבודה דווח כגורם נפוץ לפגיעה בבריאות העובדים במקום העבודה, אבדן ימי עבודה, פיצויי בריאות גבוהים ועוד. השפעותיו של לחץ בעבודה על הפרט באים לידי ביטוי בארבע קטגוריות עיקריות של סימנים. הסימנים מופיעים בד”כ במספר קטגוריות בו-זמנית. הקטגוריות כוללות:
- סימנים רגשיים: חרדה, דיכאון, עצבנות, הרגשת חוסר אונים, בעיות שינה (היכולת לקבל החלטות והיכולת לעבוד ביעילות נפגמות ונפגעות ללא שינה מספקת(.
- סימנים קוגניטיביים: כוללים חוסר ריכוז, בעיות זיכרון (כשהזיכרון לא עובד כראוי קשה להשתמש בניסיון עבר), חוסר יכולת לקבל החלטות, קושי ללמוד נושאים חדשים וכו’.
- סימנים התנהגותיים: כוללים נטילת סיכונים מיותרים, התנהגות אלימה ואגרסיבית, חוסר סבלנות, תפקוד ירוד בעבודה, בעיות אכילה (זלילה מרובה/תיאבון מופחת), עישון מוגבר וכו”
- סימנים פיזיולוגיים: לחץ יכול להשפיע על הבריאות הכללית. במקרים של לחץ מתמשך התגובות האוטומטיות ממשיכות להתקיים לאורך זמן והשפעותיה השליליות הופכות להיות מקובעות וגורמות לפגיעה בבריאות. הגוף שלנו מתמודד עם כל סוגי הלחץ באותה דרך. הסימנים הפיזיולוגיים כוללים: לחץ דם גבוה, בעיות בכלי הדם ועד.
קימות תיאורית כלליות שונות על גורמי לחץ בבני אדם. לפי מודל התאמת אדם-סביבה לחץ הוא תמיד מצב של חוסר התאמה בין האדם לבין הסביבה. על פי מודל זה יש 2 סוגים של אי התאמות:
- אי התאמה אובייקטיבית– הסביבה מייצרת כל מיני דרישות וציפיות מהאדם. אם הוא לא עומד בהם נוצרת אי התאמה והאדם יכול להיכנס ללחץ. לדוגמא מנהל המעמיד לעובדיו דד ליין לסיום המשימות.
- אי התאמה סובייקטיבי– מצב שבו לאדם יש כל מיני צרכים ורצונות והסביבה לא נותנת לו את זה וכתוצאה מכך הוא נכנס ללחץ. דרישות של עובד לעזרה או להארכת דד ליין לסיום המשימה.
לפי תיאורית אדם-סביבה לחצים יכולים להתפתח דו-כיוונית: מדרישות הסביבה מהאדם ומציפיות האדם מהסביבה. בין הסביבה והאדם יש יחסי גומלין ועלולות להיווצר אי התאמות. כאשר יש פער בין הסביבה האובייקטיבית ותפיסת מציאות אובייקטיבית של האדם, כלומר כאשר הסביבה באמת דורשת מהאדם דברים שאובייקטיבית קשה לו לעשות, הוא נדרש להתמודדות – לעשות משהו על מנת שהפער ייסגר .במקרים של תפיסת מציאות סובייקטיבית ומשובשת של המציאות האדם נכנס ללחץ היות והוא חושב שלא יוכל למלא אחר הדרישות והציפיות מהסביבה. מצבים שגורמים ללחץ אצל אדם מסוים אינו גורם בהכרח ללחץ אצל אדם אחר. אנשים עשויים להימצא באותה סיטואציה, כשהאחד תופס את המצב כמאיים והשני איננו רואה בו שום איום. את ההבדלים האישיים בין אדם לאדם ניתן לזהות גם בתחום חיי העבודה.
תיאוריה שונה המסבירה את גורמי הלחץ היא תיאורית התפקיד. לכל אדם יש מספר מערכי תפקיד ומספר תפקידים שבכל אחד מהם אפשר להסתכל עליו כעל האדם המוקדי. בכל מערך תפקיד יש מכלול ציפיות מהעובד, ציפיות אלה מועברות לעובד על ידי משגרי התפקיד (סביבת עבודה, משפחה, סביבה חברתית). לחץ הינו תוצר של אי התאמה בין דרישות/ציפיות הסביבה לבין מכלול תפיסות ותגובות הפרט כפי שהן נתפסות על ידו.
חשיפה ללחץ הוא דבר שיגרתי בחיי יום יום ואם היא מתונה וחולפת אז גם התגובה הנפשית והפיזית תחלוף בהתאם. לעומת זאת לחץ כבד וממושך עלול לגרום לפגיעה בבריאות. מחקרים מראים שיש מצבי לחץ בו הפרט מאבד את יכולות השליטה ואז מנסה להתמודד עם מצבו בדרכים שונות, ביניהם הפרעות אכילה.
ישנם דרכים רבות למנוע לחץ בעבודה ובעקבותיו להימנע משחיקה. הדבר המרכזי והעיקרי היא המודעות. מודעות המעביד לכך שהעובדים שלו נתונים ללחץ ומודעות העובד שהוא נמצא במצב של לחץ מתמשך. מה עוד ניתן לעשות? במאמר הבא.
אז מה בין קרום של לחם ולחץ?
“קרום של לחם שנאכל בשלווה טעים הרבה יותר ממנת שף שנאכלת בלחץ” (איזופוס).
מצאו את הדרך להירגע!
הכותבת: מיכל שטיין יועצת ארגונית (M.A) – מלווה מנהלים בכירים לשינוי וצמיחה.